ססי פרחי יוצרת אהילים ייחודיים

המסלול של ססי פרחי מתחיל ביפו מול הים ועובר בניס, קופנהגן, הולנד, רומא. היא יצאה לטיול אחרי צבא, כשעוד לא היה קיים הקונספט הזה.

המסלול של ססי פרחי מתחיל ביפו מול הים ועובר בניס, קופנהגן, הולנד, רומא. היא יצאה לטיול אחרי צבא, כשעוד לא היה קיים הקונספט הזה. 

הובלות במודיעין

ססי התחילה כאמנית יוצרת ודרך רות קנר הגיעה לעולם התיאטרון ותיאטרון הרחוב ויצרה תפאורות ותלבושות.
בעשרים השנה לפני הקורונה עסקה בייעוץ אישי ויצרה אנשים מאושרים. 
הקורונה, הובילה להסתגרות בבתים ופינתה זמן ליצירה וססי נשאבה לייצור של קערות ובהמשך אהילים שהיא מכינה בטכניקות ה"פפיה מאשה" בשילוב צבעוניות ייחודיות וחוטים המעניקים ליצירות דינמיות. כל אחד מהאהילים הוא ייחודי במינו. 

מה מיוחד באהילים שלך ? 
כל אחד מהאהילים שלי עומד בזכות עצמו כפסל מאיר. חלקם של האהילים מספר סיפור. 
יש למשל ששואבים השראה מביצי פברז'ה רוסיות, יש ששואבים השראה מהפירמידות. חלקם עומדים, חלקם נשענים על סטנדים. הקו המנחה היחידי שיש לי הוא הצבעוניות שלהם, שילוב של חוטים המעניקים  דינמיקה ועומק. 

איך התחילה הקריירה האמנותית שלך? 
למדתי אמנות במכון אבני בשנות השבעים המוקדמות. עסקתי בעיקר ברישום וציור בטכניקה מעורבת. ואז היה חסר לי המגע עם אנשים. רציתי לעבוד עם קבוצה. רציתי לעשות מיצגים ברחוב. חברתי רותי קנר הציעה לי לבוא לעבוד בפרויקט ניסויי בבימויו של חנן שניר, שהתקיים במוזיאון תל-אביב. שניר התרשם ממני ולקח אותי כיועצת אמנותית. מאוד נהנתי מהפרויקט, שהשתמש בחללים של המוזיאון. 
לאחר מכן עבדתי במשרד הפקות, ששיווק הצגות למערכת החינוך. כאן קיבלתי את ההזדמנות הראשונה שלי לעצב תפאורה ותלבושות להצגה בבימויה של רות קנר, שעסקה בנושא ירושלים. בהמשך עבדתי עם "ראש חוצות", משרד שהפיק מופעי רחוב  בין השאר הכנתי ציפורי ענק למופע חוצות, של שחקנים על קביים. מאוד ססגוני.
אחרי זה נסחפתי לתחום הייעוץ האישי. והמשכתי איתו באינטנסיביות הרגילה לי כעשרים שנה. 

ואיך התחלת לייצר אהילים? 
כשהתחילה הקורונה והבנתי שלא כל כך מהר אחזור לייעוץ אישי, החלטתי לבנות לעצמי עסק קטן. בהתחלה ייצרתי קערות צבעוניות מ"פפיה מאשה" (עיסת נייר). בהמשך ראיתי שהקערות דקורטיביות, אך לא פונקציונאליות. הפכתי את אחת הקערות וראיתי שזה יכול להיות אהיל.  
השילוב של פונקציונאלית ואסתטיקה מאוד משך אותי. ממש כמו בתיאטרון. כשאני מייצרת אהילים, חשובה לי מאוד האסתטיקה, אך לא פחות מזה הפונקציונאליות. 
גם האהילים עברו כברת דרך. התחלתי מקערה, שהוספתי לה חוטים וחרוזים, ובהמשך  הדבקות של צורות שונות. 
מה שמנחה אותי הוא האפקט שאני רוצה לקבל. באהילי הביצה - אפקט התאורה על הקיר. באהילים המצריים האור יוצא מלמטה ויוצר מסתוריות. 

"האהיל של מימי"  - אהיל ייחודי שיצרתי - נולד מענף שמצאתי בשוק הפשפשים. התלבטתי לגבי הענף כי הוא לא היה משהו.. החלטתי להמר עליו וכך הגענו לסטודיו. שמתי אותו לפני ופשוט התבוננתי בו. חיפשתי מאיפה להתחיל... ומה יכול לנבוע ממנו ומתוך הדיאלוג הזה הגעתי להבנה איך אני רוצה שהוא יראה ואיזה אהיל יתאים לו.  מצחיק שבדיעבד יכולתי לראות שהוא נראה כמו יד המחזיקה במריונטה. אצל מימי מצאנו את שולחן הזכוכית עם הרגל שלה כמו שביקשה להגביה עוף ולהתרומם עם הענף. מחיצות זוכיכת למשרדים
עם כל אהיל שאני יוצרת ישנו הדיאלוג הזה שמביא לתוצאה הייחודית לו.

קולר מים

רישיון לאוטובוס